גיבורת העורף
פרויקט יום האישה- Daniella Lehavi
את יום האישה הזה בחרנו להקדיש לנשות המילואימניקים, נשים שמבחינתנו הן לוחמות לכל דבר ועניין. לא תמיד רואים או שומעים אותן. אבל כבר תקופה ארוכה הן מחזיקות את הבית ואת הילדים. מנהלות קריירה, ומתפעלות את החיים עצמם. כל זאת בזמן שמישהו אהוב נמצא בחזית, בתקופה מאתגרת של לחימה כמעט בלתי פוסקת.
יצאנו אליהן כדי לפגוש אותן לרגע. לא באמת צריך להסביר למה. רק רצינו להעניק להן מתנה קטנה מאיתנו (תיק בוני שלנו) ובעיקר להקשיב. כך מצאנו את עצמנו פוגשות שש נשים חזקות, מרגשות ומעוררות השראה. חזרנו מהביקורים האלה עם משהו גדול בהרבה. רגעים של חיבור אנושי, עוצמה נשית שקטה ושמחה אמיתית שמילאה את הלב. החיוך שלהן לא ירד מהפנים. הן סיפרו שהתחושה היא שלרגע יש מישהו שרואה אותן באמת. ואנחנו הרגשנו שדווקא אנחנו יצאנו מחוזקות.
כי בסופו של דבר, הן באמת גיבורות.
הנה הסיפורים שלהן, וכל הסרטונים באינסטגרם שלנו
דותן הס הרשקוביץ
אמא לשלושה ילדים, מנהלת קהילות.
בעלה, אביאל, קצין לוחם בצנחנים, נמצא במילואים קרוב ל-400 ימים מאז השביעי באוקטובר.
בשנה וחצי האחרונות דותן מנהלת לבדה בית, ילדים, היריון, לידה וחופשת לידה, לצד עבודה במשרה מלאה וניהול עסק עצמאי. במהלך התקופה גם הספיקו לעבור שתי דירות ולהתרחב עם תינוק חדש למשפחה.
אבל בתוך כל זה דותן גם יצרה משהו גדול עבור אחרות. מיד אחרי השביעי באוקטובר הקימה יחד עם קהילות נשים נוספות את חמ״ל הקהילות, התארגנות של קהילות נשים גדולות שחברו יחד כדי לעזור. לארח מפונים, להשיג ציוד ולחבר בין אנשים שזקוקים לעזרה לבין מי שרוצים לעזור.
כששאלנו אותה על הסיפור שלה היא אמרה בפשטות: "יש נשים שעוברות תקופה קשה יותר ממני. אבל אם כבר מבקשים ממני לספר, אז אני מספרת."
טל בנון
אמא לשתי בנות קטנות ופיזיותרפיסטית. מתגוררת בהרצליה.
בעלה רופא מתמחה, שמגויס למילואים כמעט ברצף מאז השביעי
באוקטובר, ומשרת בעזה ובלבנון.
חברה קרובה של טל פנתה אלינו וסיפרה על התקופה הארוכה שבה
היא מתמודדת לבדה עם גידול הבנות. מקלחות, ארוחות וניהול קריירה במקביל.
את רוב ימי השגרה טל מנהלת לבד, עבודה, בית, גידול הילדות וכל מה שביניהם. אבל תמיד בשקט ובחיוך.
פגשנו את טל רגע לפני שעת המקלחות של הבנות, ואכן הייתה
באוויר תחושה קסומה ורגועה, חמימה וביתית, אפילו שברקע נשמעה התרעה.
בהתחלה, טל מספרת, הייתה תחושת גיוס לאומית. אבל ככל
שהזמן עובר, המציאות הופכת מורכבת יותר.
“ועם זאת,” היא אומרת,
“אני תמיד אופטימית ומאמינה שיבואו ימים יפים יותר.”
רותם בלאיש
אמא לשתי בנות, ובהיריון מתקדם בחודש תשיעי.
בעלה מפקד פלוגת רפואה שמעניקה טיפול רפואי מציל חיים
ללוחמים בשטח.
מאז תחילת המלחמה הוא כבר צבר מעל 300 ימי
מילואים. גם כשביקרנו אצלה, הוא היה במילואים
ועדיין מגויס.
רותם נמצאת בבית עם שתי ילדות קטנות, רגע לפני לידה נוספת,
ומנהלת לבדה את התקופה המורכבת הזו, במקביל לניהול קריירה.
למרות כל האתגרים, החיוך של רותם לא ירד מהפנים מהרגע שדפקנו בדלת. היא קיבלה אותנו בחום ובחיבוק רחב, והייתה בה אופטימיות שקטה, כמעט מדבקת.
שירן רונן
אמא לשני ילדים קטנים. מתגוררת בתל אביב.
בעלה לוחם במילואים שמגויס מאז השביעי באוקטובר וגם בימים אלו.
הוא יוצא שוב ושוב לגיחות מבצעיות, ושירן מנהלת את הבית לבדה.
כשפגשנו את שירן היא סיפרה בהתרגשות שזו הפעם הראשונה מזה זמן רב שהיא יוצאת מהבית לכמה דקות בלי שני הקטנטנים לצידה.
שירן התרגשה מהמתנה וסיפרה שלמרות הכול היא בוחרת להישאר
אופטימית — ולהאמין במשמעות ובחשיבות של מה שבעלה עושה עבור כולנו.
הילה טל
אמא לשלושה ילדים וכלב מתוק במיוחד שאוהב נעלי ספורט בצבע טורקיז.
מתגוררת בתל אביב. משפחתה כמעט כולה מגויסת.
הבעל במילואים בפיקוד העורף מאז השביעי באוקטובר.
הבן לוחם בסדיר בנח״ל ומשרת בצפון.
והבת שיר, בת 21, מגויסת גם היא למילואים כבר כ־8 חודשים בקשרי חוץ מול צבא
ירדן. שיר הבת, סיפרה שהספיקה לטייל בדרום
אמריקה אחרי השחרור, ומיד כשחזרה גויסה למילואים בעקבות המצב , אבל לפחות הספיקה
ליהנות מהטיול.
כשהענקנו להילה את התיק במתנה היא חייכה ואמרה בחצי רצינות: ״יש אחרות
שמגיע להן יותר ממני.”
ברגע הזה ראינו עד כמה הנתינה והאכפתיות הן חלק בלתי נפרד
מהאופי שלה ושל המשפחה המיוחדת שבנתה.
ורדית וולפרמן
אמא לשלושה ילדים וכלב מתוק. מתגוררת בתל אביב.
אחותה פנתה אלינו וסיפרה על ורדית, שמנהלת בית עם שלושה ילדים אנרגטיים בזמן שבעלה שוב במילואים, ועל ההתמודדות היומיומית בתקופה מורכבת
כל כך.
מאז תחילת המלחמה הוא כבר צבר מעל 200 ימי מילואים, וגם בזמן הביקור
שלנו הוא לא היה בבית.
כשנכנסנו אליה הביתה שלושת הילדים התרוצצו בסלון. עוד רגע קטן של שגרה בתוך מציאות לא שגרתית.
ורדית התרגשה. אמרה תודה. סיפרה עד כמה המחווה הזו לא מובנת מאליה עבורה.
ואנחנו התרגשנו יחד איתה. כי היא באמת גיבורה.
יצאנו לפגוש נשים עם תיק מתנה ביד, אבל מהר מאוד הבנו שהמפגש עצמו הוא המתנה האמיתית.
כמה כוח יש בשיחה קצרה. כמה משמעות יש בהקשבה. ואיזו עוצמה יש בחיבוק.
תיעדנו את המפגשים האלה כדי שיישארו בזיכרון.
מוזמנות לצפות, להתרגש יחד איתנו ולהכיר מקרוב את גיבורות
העורף.
בואי להיות חלק מהעולם שלנו
